התחדשות עירונית בימי קורונה

הנושא של התחדשות עירונית הוא בדיוק כזה. מצד אחד – ענף הבנייה בפועל הוכרז כחיוני ומכאן שפרויקטים שכבר מתרחשים בשטח יכולים להימשך, אך מצד שני – אספות או פגישות הכוללות מספר רב של אנשים מתקשות להתקיים ולכן החלטות לא בהכרח יכולות להתקבל.

נוסף על כך – הרשויות המקומיות עובדות באופן מצומצם, במקרה הטוב, דבר המשפיע על קצב התקדמות הרישוי. העיסוק בהתחדשות העירונית הוא דוגמא מצוינת לבחינה מעמיקה של השאלה העקרונית – האם תקופת הקורונה היא משבר או הזדמנות? האם היא בהכרח מביאה עצירה בהתפתחות ובהתקדמות או שמא היא מהווה הזדמנות וקרש קפיצה?

אי ודאות זמנית

בראייה של נדל”ן – מה שחשוב הוא הטווח הארוך, שלא לומר הארוך מאד. מכאן שגם אם כרגע יש הקפאה מסוימת בתהליכים וקבלת החלטות הרי שהיא זמנית ואולי לאחריה יגיע שגשוג. תכונה נוספת שמאפיינת את העוסקים בנדל”ן היא אופטימיות. אנשי המקצוע מבינים היטב שאם קורית עצירה של פרויקטים או האטה בהמשך הביצוע – אולי יתעכבו מועדי הסיום אך אלה יגיעו ללא כל צל של ספק (כאמור – במצבים שבהם אכן יש עצירה). יחד עם זאת, במקביל לביצוע פעולות בשטח – ישנו הצד המנהלי – חתימות על הסכמים, הקצאת מימון, אישור פרויקטים ומתן אישורים להוצאתם לפועל. מה קורה במישור הזה? כאן אין עקביות וצריך לבחון כל מקרה לגופו. ישנם פרויקטים שהמימון שלהם נעצר לחלוטין בשל סגירת חברות או הפסקת פעילות וישנם תהליכים שיכלו להימשך ללא הפרעה וגם אם היה עיכוב מסוים בהתקדמות – הפרויקטים עדיין עומדים בלוחות הזמנים  ולא נרשמה עצירה מוחלטת.

תגובות שרשרת

איך הכל התחיל? לכך יש כמה סברות. ישנם לא מעט אנשים שכבר כמה חודשים מוצאים את עצמם בבית, ללא עבודה, בחל”ת מוסדר מול המדינה או ללא כל הכנסה.

המעשה האולטימטיבי עבורם הוא פנייה לבנק לבקש דחייה או הקפאה של תשלומי משכנתא בהיעדר אלה – לא יכולים היזמים והקבלנים להמשיך בתהליכים הבירוקרטיים או לאפשר עבודה באתר הבנייה.  

חברות נדל”ן ויזמות, שאמונות על שלל פרויקטים של התחדשות עירונית (ובכלל זה פינוי בינוי, תמ”א 38, הריסה ופינוי לצורך בנייה מחדש ועוד) מצאו את עצמן חייבות לעצור פרויקטים בשל עצירת המימון שהוזרם אליהן מכל הכיוונים ומכאן אפשר להבין שכל חלק בשרשרת הושפע משאר החוליות וזו הסיבה לעצירתם של פרויקטים רבים.

לוחות זמנים

פרויקטים שהייתה עצירה או האטה בביצועם – כמובן שמועד הסיום שלהם נדחה. חלקם ללא מועד סיום וחלקם עם הערכה משוערת לסיום ואכלוס.

עם החזרה לעבודה לאחר הסגר הראשון קיבלו לא מעט מנהלי עבודה את ההחלטה להגביר את קצב העבודה והבנייה, מה שהביא לצמצום פערים ובחלק מהפרויקטים אפילו לעמידה בלוח הזמנים המקורי.

מה כל זה אומר על העתיד? לצערנו לא הרבה. אין אחידות בין ההתנהלות של חברות נדל”ן ויזמות אלה ואחרות, אי אפשר לדעת איך ישפיע המשבר על אנשים פרטיים אלה או אחרים ולכן חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק את ההשפעה של המשבר על כל פרויקט שנמצא בשלב כלשהו של התהליך.