השמיכה הקצרה בענף הבנייה מקבלת ביטוי נוסף בכל הנוגע לפרויקטים רבים של תמ"א 38.

מחסור רחב של קבלני ביצוע עבור פרויקטים אלו, כמו גם אחרים, מועברים בלית ברירה לחברות קבלניות להן אין ההתמחות והידע המספיק.

דוגמה לקושי הרב בתחום הבנייה בישראל ניתן לראות דרך חברת "אורתם סהר" אשר נכנסה להקפאת הליכים.

תומר רייפמן מחברת "יעז ובניה" מזהיר ומתריע אודות גל פשיטות רגל של חברות קבלניות כסימן מקדים. נפילה של חברה קבלנית אחת גורר אחריו אפקט דומינו שבו חברות נוספות נכנסות לקשיים משל עצמן ובמיוחד כשהן עצמן תלויות באותה חברה קבלנית גדולה שפשטה את הרגל.

אפקט הדומינו שבו חברה קבלנית גדולה מביאה לנפילה של קטנות יותר נעוץ בעובדה שהאחרונות תלויות בחברות הגדולות אשר חדלות מלהעביר תשלומים עליהם בנו החברות הקטנות יותר. הדבר בסופו של דבר מקבל ביטוי ביכולת הביצוע בשטח של פרויקטים רבים שעבורם אין את המימון המאפשר ביצוע ובתוכן תמ"א 38.

בישראל, חברות הקבלן הגדולות אינן לוקחות על עצמן לרוב פרויקטים של תמ"א 38. הפרויקט עבור חברות אלו נחשב כפרויקט קטן ולא כדאי עבורם. ועדיין, הפסקת פעילות של חברה קבלנית גדולה בישראל משליך ומשפיע על היכולת להמשיך בפרויקטים של התחדשות עירונית בישובים וערים רבים בישראל.

אל הוואקום שנוצר, מתאר רייפמן, נכנסים חברות קבלניות להן אין היכולת וההתמחות בפרויקטים דוגמת תמ"א 38. ביטוי לחשש ולחוסר היכולת של אותן חברות קבלניות המוגבלות בידע וכוח האדם מתבטא במסגרת הליוויים הבנקאיים שבלעדיהם אף יזם לא יוצא לפרויקט. אלו מצדם עורכים בדיקה מקדמית אודות הקבלן, יכולותיו וניסיונו. במקרים בהם הבנקים מגיעים למסקנה שאין ביכולתו של אותו קבלן לתחזק ולעבוד בפרויקט זה, הם מונעים מתן ההלוואה ובכך תחילתם של פרויקטים רבים נדחים ואף מתבטלים.

מבחינת דיירי בניינים אשר מעוניינים להחיל על המבנה פרויקט של תמ"א 38, קיימת חשיבות רבה בבדיקה לא רק מיהו היזם המפעיל את הפרויקט אלא בבדיקה מעמיקה אודות הקבלן. רייפמן מדגיש שזהות ויכולתו של הקבלן חשובה אף יותר למול זהותו של היזם. יכולתם השיווקית של יזמים רבים מוצגת בצורה מבטיחה ומקצועית. לא פעם קיים פער בין היכולת של אותו יזם לבנות את הבניין שזהו החלק הקשה בפרויקט, במיוחד לאור העובדה שבמידה והזים אינו הקבלן יהיה לו קשה למצוא כזה.

הצפי לקריסה של חברות קבלניות נוספות בתחום הבנייה גורם לחברות יזמיות רבות קושי ביכולת להיות תחרותיים וזאת למול העובדה שחברות קבלניות ייהנו מרווח גדול יותר. חברות יזם אשר מתפקדות גם כקבלן יהפכו לכדאיות יותר. אלו האחרות יידרשו בתשלומים גבוהים יותר לקבלן, כשאת ההפרש ישלמו הדיירים אשר יזכו להיצע מופחת יותר בפרויקטים עצמם.

קיים הבדל בין חברות יזמיות לבין אלו שגם מבצעות. עולה הטענה שחברות יזמיות העובדות מול קבלן חותמות איתו על חוזה עבודה "פיקס פרייס" – חוזה הכולל בתוכו את כל מרכיבי הביצוע. במסגרת הסכם זה החברה היזמית תתעקש מול הקבלן בביצוע כל מה שסוכם עליו. למול כך, במקרים בהם החברה היזמית היא גם זו המבצעת ישנו החשש שהחברה לא תעמוד במה שהבטיחה ותנסה לחסוך ו"לעגל פינות" כמה שניתן.

בחברת "יעז ובניה" מתאר רייפמן סיטואציה בה החברה מתפקדת הן כיזמית והן כקבלן בפרויקט. עם זאת, כקבלן אין "יעז" מחזיקה בכוח אדם וכלים כבדים משלה אלא נעזרת בקבלני משנה אשר ישאפו לרצות את רייפמן ואנשיו זאת על מנת לבסס שיתוף פעולה פורה בעבור פרויקטים עתידיים. במצב זה רייפמן כיזם וקבלן בעל ניסיון רב עדיין ידרוש מקבלני המשנה שהעבודה תתבצע על הצד הטוב ביותר וזאת בנוסף לכך זוכים לקוחותיו ליהנות מניסיונו ומומחיותו הרבה גם כקבלן.

רוצים לדעת עוד ? מעוניינים בפגישת ייעוץ לא מחייבת ? צרו עמנו קשר ונשמח לעזור!